פתרון ושמו כסא גלגלים

כסאות גלגלים

כסאות גלגלים הם פריט הכרחי עבור אנשים רבים. הם מספקים ניידות לאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת. עבור אנשים מסוימים הם זמניים, כמו אנשים שמחלימים מניתוח או פציעה קשה וזקוקים לפתרון תנועתי בעקבות אובדן יכולת ההתניידות בצורה זמנית עד להחלמתם. אך עבור אחרים מדובר בחלק משמעותי בחייהם ההופך עם הזמן לאביזר שהוא מעין חלק מהגוף. במובן מסוים המצב מזכיר שימוש בטלפון סלולרי או במשקפיים ההופכים עם הזמן לחלק מגופו והתנהלותו הקבועה של המשתמש – הוא מתאים את עצמו אליהם ודואג כל הזמן להתאים אותם אליו. מכאן שקיימים כסאות גלגלים שונים בהתאם לצרכים ולאופי ולסגנון החיים השונה של המשתמשים השונים

התיעוד הראשון של שימוש בכיסא גלגלים נמצא על לוח אבן בסין. על הלוח נמצא ציור של אדם העושה שימוש במכשיר דמוי כסא גלגלים כבר במאה השישית. תיעוד אחר של השימוש בהם מופיע מאוחר יותר באירופה באזור המאה ה -15. מכיוון שהם נתפסו כחידוש, כסאות הגלגלים המוקדמים היו שמורים כמעט לחלוטין לאצולה, מכיוון שהם היו היחידים שיכלו להרשות לעצמם את העלויות הכרוכות בבניית הכסאות ובתחזוקם, וכן היו היחידים עם משקי בית גדולים מספיק כדי להפוך את הבעלות על כסא גלגלים לרעיון מעשי. בעבר הרחובות לא היו מרוצפים, והבית הממוצע היה בנוי מחדר אחד או שניים, כלומר לא ניתן היה להתנייד בו באמצעות כסא גלגלים.  ככל שחלפו השנים הכסאות הפכו לפופלרים ושכיחים יותר. עם הזמן החלו להופיע כסאות גלגלים עם הנעה עצמית המחליפים את הצורך בדחיפה של האדם היושב בהם או של אדם אחר מאחוריו. כיסא הגלגלים הראשון מסוג זה שידוע עליו נוצר בשנת 1655 על ידי יצרן שעונים בן 22 שסבל משיתוק חלק גופו התחתון. עם התפתחות הטכנולוגיה לקראת סוף המאה ה -19 ותחילת מאה העשרים החלו להופיע יותר כסאות גלגלים עם הנעה עצמית וכן חל שינוי בחומר המרכיב אותם – מגלגלי עץ ראינו בהדרגה מעבר לגלגלי מתכת. בשנת 1916 החל ייצור המוני של כסאות גלגלים ממונעים, ובשנת 1933 הופיעו כיסאות הגלגלים המתקפלים הראשונים. רק בשנות ה -70 של המאה העשרים החלו כסאות הגלגלים להיות דומים למה שאנחנו מכירים כיום: כלומר החלו לבנות אותם מאלומיניום, מה שהפך אותם לקלים יותר משמעותית ובעלי יכולת כיוונון גדולה יותר.