האופנה שהתחילה בשנים האחרונות בטפטים בתחומי הלבוש והאביזרים של טפטים מעוצבים המשנים את הצבע שלהם או הגוון שלהם מבהיר לכהה או להפך ככל שעולים או יורדים לאורך הטפט התפשטה גם לתחום עיצוב השיעור עם גוונים של צבע שנעים לאורך השערות עצמן וכן גם לתחום עיצוב הציפורניים. אך כאמור המקור היה ויהיה בתחום עיצוב הבית. הום ניתן למצוא טפטים מדהימים בקטגוריה הזו שעם הריהוט הנכון והמינימליסטי יכולה ליצור חוויה עיצובית יוצאת דופן בחלל. דוגמא אחת מדהימה שראיתי היה עיצוב של משרד עם כורסה כחולה ורקע מטופט כחול המתחיל מכחול כהה מאוד באזור הרצפה המתבהר ומגיע לתכלת בהיר לקראת התקרה בצורה שמזכירה מראה עתידני או משחק תאורה מתקדם. טפט אחר היה בחדר ילדים עם טפט ששינה גוונים מסגול באזור הרצפה דרך ורוד במרכז החדר ועד ירקרק קרוב לתקרה מה שהוסיף לחדר אלמנט משחקי מושך ומעניין.
כאשר הולכים על טפטים מהסוג הזה חשוב מאוד לקחת בחשבון את צבע התקרה כך שהיא תתאים במדויק לגוון האחרון והעליון של הטפט כדי לא לשבור את הרצף ואת החוויה הויזואלית. במקרים בהם התקרה לא נלקחת בחשבון האפקט העיצובי הולך לרוב לאיבוד וכל העניין מתפספס. לעיתים דווקא צבעים שנראה כי אינם יכולים לחיות יחד יכולים ליצור רצף מענין ומסקרן בטפטים מסוג זה כמו מעבר חלק מצבעי אפרסק, ירוק, כתום וכחול חולה. נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון לגבי טפטים אלו היא שבחללים עמוסים עיצובית כמו סלון או חדר שינה יש לשקול פעמיים האם כדאי ללכת על כיוון כזה והאם האפקט לא יתמסמס, במקרים רבים שבהם החלל אינו מינימליסטי נעדיף לוותר על אפשרות זו בגלל המוגבלות של החלל. כמובן שאפשר ללכת על כיוון קיצוני כמו טפט של סלון שראיתי שחותך את קו הגובה באמצע ויוצר חדר צהוב בחציו התחתון ולבן בחציו העליון אך מדובר באמירה עיצובית מאוד קיצונית המחייבת גם התאמת הריהוט והוילונות כדי ליצור את האפקט וכך מעל הקו החצי בחלק הלבן לא נמצא אביזרים על הקירות או אביזרי עיצוב החוצים את קו הגובה ואילו בחציו התחתון של החדר לא נמצא מרכיבים לבנים בכלל.