בעל הסולם, וכל המקובלים, מספרים שאנחנו רצון לקבל, להתמלא כל הזמן, ולכן אנחנו כל הזמן רק רצים אחרי תענוגים ומילוים, עד סוף ימינו, כמו כל בעל חיים מצוי. המזון הוא הרצון הבסיסי ביותר המשותף לכל בעל חיים ואז המקובלים אומרים: במה מותר האדם מן הבהמה? בכך שהוא יכול להפוך את הרצון הזה לקבל רק לעצמו כל הזמן, לרצון לקבל… אבל בשביל לתת, ושתוך כדי הקבלה הזאת, הוא גם מקבל, אבל זה לא נעצר בו. הוא חייב לקבל, כצינור שמתמלא ומתרוקן כל הזמן, כמו מים שזורמים בו כדי שאדם יוכל להפוך את הטבע האגואיסטי הזה שבו הוא נברא מבלי שבחר בכך, עליו לעבור תהליך. כשהאדם מגלה שכל מה שיש לו ובו, לא ממנו הוא, אלא הכל קיבל מהבורא שברא אותו כמו מעין גולם שרק רוצה ורוצה ורוצה… הוא מתבייש או אפילו כועס, כי לא רוצה להישאר כזה כמו חיה, כמו כלבלב שמקשקש בזנב כל פעם שרוצה תשומת לב או חטיף, אוכל ומים… וכל פעם שחסר לו או קשה לו או כואב לו הוא רץ להתפלל שיתנו לו מה שהוא רוצה.
אבל מצד שני הוא לא יכול להפסיק לקבל, זה לא בהחלטתו! אז הוא מגיע לאחד הצעדים שנקרא "צמצום"… ז"א, הוא לא יכול שלא לקבל בכלל, אבל הוא מחליט, כמה לקבל… אההה! (וזה אגב העניין של הצום ביום כיפור)
האדם רוצה לקבל כדי לתת ובכך להיות דומה לבורא, אבל הוא גם מבין שהבורא הוא כמו אבא טוב. ומה אבא טוב רוצה? לתת לילד שלו, בלי הפסקה, את כל השפע
דמיינו מצב שהגעתם לבקר את אמא, והיא הכינה לכם את כל המטעמים שאתם אוהבים, אבל אתם לא רעבים… אמא תתאכזב מאד אם לא תאכלו! ולכן, הבן יעשה מאמץ ויטעם מהמטעמים שאמא הכינה לו, אפילו קצת.
את עניין הקבלה מתוך כוונה לשמח את הבורא מסביר בעל הסולם במאמרו "פתיחה לחכמת הקבלה", אות טו, בעזרת משל על בעל בית והאורח
בעל הבית (הבורא) רוצה לתת ולתת לאורח את השפע שלו (לנברא, שבשביל זה ברא אותו!), אך האורח דוחה אותו ואינו מסכים לקבל (כי הוא מלא, או כי הוא מתבייש לקבל). דחיית התענוג על ידי האורח מצערת את בעל הבית, ובעל הבית, כמו אמא, מפציר באורח – תאכל, תאכל, הכנתי בשבילך, תראה כמה מטעמים
ואז, האורח מחליט לעשות "צמצום" – לקבל, אבל מעט. וכך הוא גם מקבל שלא על מנת למלא את עצמו בתענוגים ושוב להתרוקן ושוב לרוץ אחרי תענוגים נוספים, וגם משמח את הנותן בכך שלוקח ממנו את השפע, ובעיקר בכך שהוא גדל, ורוצה להיות דומה לו. כמו בן שרוצה להידמות לאבא הטוב שלו
אפשר להמשיך להתמלא בשולחן המלא כל טוב של העולם רק לעצמי, שהבטן שלי תתמלא ומה איכפת לי מה קורה עם השאר?, ואפשר להתמלא כדי שכל העולם יקבל את השפע הזה, ואני אעזור לתהליך בעצמי, על ידי שאעלה את עצמי מדרגה של בעל חיים לדרגה של אדם, שלמד עכשיו איך לאהוב את האחר קצת יותר מאשר את עצמו