תבחרו עם הלב אני אומרת. למה? כדי שתרגישו גם את הלב של אלה שבוחרים אחרת מכם. כשבחירות בפתח, דגלים מונפים באוויר, עם שלם מתפרש על מדינה קטנה, מבותר לחלקים ותתי זרמים, ימין ושמאל מגדירים את עצמם מחדש חדשות לבקרים, ואפילו האמצע, אותו מרכז מתון שנכלל מכל "העמדות הטובות" של הניצים מהצדדים, נמצא עומד נבוך בתווך ולא מבין מי מימינו ומי משמאלו, כי אי אפשר כבר לזהות אותם. האג'נדות מתמוססות ומתחלפות זו בזו והמועמדים לכתר משחקים כנערים בפני ההמון, אלה שעתידים ברגע הבחירה להחליט על עתידם.
התמונה ברורה – אין חדש תחת השמש. גלדיאטורים בחליפות מתגוששים בזירת המדיה והיא שיכורה מעוצם ידיה, משסה את הניצים זה בזה ומקריבה את חרפתם לאלוהי המדיה – הרייטינג ירום הודו. כל עוד הדגל מסואב בסחי ההכפשה, חייה של המדיה מובטחים והיא משחקת בדעת הקהל כבשלה. היא לוחמת ללא חת בשם "האמת" והיא תהרוג כדי להשאיר אותה בחיים. כך, ראשה הערוף של "האמת", מתנוסס מונשם אך מורם מעם, מעל בורותו הנחותה של ההמון, אותו אספסוף שלא מבין מה טוב לו. היא, נסיכת הכתר, תוביל אותו בחשכת הבחירות אל היעד הנכסף, היא תפקח את עיניו ותתפור את עפעפיו הפקוחים למען יראו וייראו מי ראוי לעמוד בראש העם המשוסע.
שקרים נועדו להכאיב, כדי שברגע הגילוי נתבשם ממתיקותה של האמת, האמת הטובה והמוחלטת שאף אחד מאיתנו כנראה עדיין לא פגש, ואם לא טעמנו מן האמת… איך נדע כי טוב? איך נדע במה לבחור? איך נזהה מי באמת רוצה להוביל אותנו אל הארץ המובטחת? האמת הנשגבת והנחשקת שתניח את דעתנו מים הייסורים וההיסוסים חייבת לגעת בכל אחד מאיתנו, מעל נטיות הלב לימין או לשמאל. הבחירה הנכונה חזקה מן השמחה לאיד ומן הנקמנות, ומתוקה ושלמה יותר מן השליטה. הבחירה הנכונה היא זאת שתניח גם את דעתם של המתנגדים לדעתנו, כי אין בנמצא מדינה שתוכל להתקיים בשלום כשחצי מאזרחיה סובלים מתוצאות הבחירות. כשחצי סובל אז לחצי השני יכאב גם כן. אנחנו גוף אחד, נשמה אחת, עם אחד. כל ניסיון להציג אותנו כמקשה פלורליסטית מכילת ניגודים, כאידיאל נשגב, מחטיא את הסיכוי למצוא אותנו יום אחד כעם אחד שלם מעל כל ההבדלים. אנחנו עם אחד מופלא, אם רק נזכה לבחור באחדותנו כמו שאמר לי פעם ערן שיוביץ. אותו אחד שחזה בזמנו את השינויים בנוף הדיגיטלי: